מרדף משטרתי ממונע אחרי רכב נמלט
בשל הסכנה לציבור המשתמשים בדרך מניהול מרדף ובשל תאונות דרכים קטלניות וגם אלו שלא בעבר משטרת ישראל החליטה כי יש צורך בנוהל מסודר שיסדיר את נושא המרדף. המרדף הוא כלי אכיפה מסוכן שיופעל רק לאחר שהכוח בשטח יחליט כי יש צורך ממשי בקיומו, הכוח המשטרתי הכריז על קיום מרדף ויבוצע שילוב כוחות של ניידות תנועה ואחרות בשטח.
הבסיס החוקי לביצוע מרדף מוסדר בפקודת סדר הדין הפלילי, חוק סדר הדין הפלילי , חוק העונשין ותקנות התעבורה.
כדי לבצע מרדף על המפקד בשטח לבדוק את סיבורת ההחלטה, בין היתר, חומרת עבירת התנועה המיוחסת לנהג ולרכב, הסיכון שנוצר ושייצר והאם יש חלופה אחרת.
במידה ויש מספר לוחית זיהוי של רכב אזי מן הראוי לאתר את בעליו לפי המספר ולסור לביתו ובמקרה זה ביצוע מרדף יהיה לא סביר.
על הכוח בשטח לבצע איזון ראוי בין הפעלת המרדף ובין התכלית הראויה כאשר המרדף מתייחס לעבירה מסוג פשע או עוון עפ”י רשמה שמצוייה אצל סיירי תנוע/שוטרי סיור וכו… כמוכן יש לוודא שהנרדף הוזהר ע”י כריזה וכו’… והמרדף לא יצור סיכון לא סביר לציבור המשתמשים בדרך.
על השוטר במרדף להפעיל אורות מהבהבים וסירנה, לשמור על קשר עין רציף עם הרכב עובר העבירה , לדווח באופן רציף בקשר לניידות אחרות ולמרכז השליטה ולשקול לכל אורך המרדף האם יש צורך בהפסקתו או בהמשכו.
המאמר הועלה ע”י עמיחי גודלבאום עורך דין תעבורה לייעוץ ראשוני – השאירו פרטים בטופס ונציג מטעם המשרד יחזור אליכם בהקדם האפשרי.