נהיגה בשכרות - אני מגלה לכם את כל הסודות
עורכי דין תעבורה רבים חוששים ליתן מידע שימושי ללקוחות הנאשמים בתיקי נהיגה בשכרות.
"ידע הוא כוח וככזה נשמור אותו קרוב לחזה", הרבה מהם סבורים.
השיקול המרכזי שלהם מוטעה לטעמי- לרוב הלקוח מגיע כטאבולה ראסה (לוח חלק). הוא אינו מכיר את החקיקה והפסיקה למעט
מקרים ששמע על פסק דין כזה או אחר מחברים או משפחה ובוודאי שאינו מכיר את נהלי המשטרה ובמיוחד את נוהל הפעלת מכשיר
הינשוף ואופן בדיקת ינשוף (מכשיר הדראגר).
רבים מהקולגות שלי ( אם כי לא כולם ) סבורים, כי אם ישתפו את הלקוח בדרכי הפעולה שלהם או בכשלים וליקויים שאיתרו בתיק
אזי הלקוח יכול ויחליט להיות שלא מיוצג או יפנה עם הנתונים הנ"ל לעורך דין אחר.
ובכן, אני עומד לשנות את ההשקפה הזו בדומה לקוסמים שגילו את הסודות של הקסמים שלהם לצופים.
אני עושה זאת כי אני מאמין שהלקוח שלי הוא שותף לדרך ואני מאמין שלקוח חכם רוצה להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו ולכן
בתיק חמור כמו נהיגה בשכרות הוא ישכור את שירותיי ולא יפסיק את ייצוגי גם אם אגלה לו דבר או שניים..
עורך דין תעבורה עמיחי גולדבאום אשר עומד בראש משרד עורכי דין תעבורה מהגדולים בארץ ( כמות תיקים ) ואשר זוקף לזכותו
ניסיון רב ומאות הצלחות בתיקי תעבורה מגלה לכם כמעט הכל ומשיב לכל שאלה שתשאלו ואם אתם מעוניינים בייעוץ נוסף וייצוג
אתם מוזמנים ליצור קשר בכל עת בטלפון נייד 052-5555574.
להלן רשימת הסודות והמענה להם או אם תרצו שאלות ותשובות. אם יש לכם שאלה חדשה אתם מוזמנים לשלוח אותה למייל
amichaigoldbaum@gmail.com ואנו נשיב לכם בהקדם.
נהיגה בשכרות - עורך דין מגלה את הסודות
פסילת המינימום בעבירת נהיגה בשכרות ( סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה) היא 24 חודשי פסילה אבל בוודאי שלא מדובר בסוף פסוק.
במשרדי למשל כ- 94 % מן תיקי נהיגה בשכרות מסתיימים בתיקון כתב אישום לעבירה קלה יותר של נהיגה תחת השפעת משקה משכר
( עבירה על תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה ) בגינה פסילת מינימום של 3 חודשים בלבד ואז התוצאה היא בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים ( 3 חודשים, 4 חודשים וכו..).
כ- 4 % נוספים מסתיימים בזיכוי, ביטול כתב אישום או עבירה זניחה ( יחסית) אחרת כגון 26(4) לתקנות התעבורה ורק כ- 2 % מהתיקים מסתיימים בהרשעה בסעיף המקורי של נהיגה בשכרות ובפסילת המינימום הקבועה בחוק.
לכן אל תדאגו יתר על המידה, ככל ושכרתם שירותיו של עורך דין מיומן ומנוסה בעבירת נהיגה בשכרות ( פעם ראשונה) סביר להניח כי לא תקבלו 24 חודשים אלא הרבה הרבה פחות מזה.
הנכם מוזמנים לצפות בפסקי דין נהיגה בשכרות של משרדי וכן להתייעץ בכל עת בנייד 052-5555574
כמוכ' קשה לבצע שערוך של חלוקה בהתאם לכמות האלכוהול או למהות התיק ( האם יש עבירות נלוות למשל) ולכן אציג בפניכם סטיסטיקה כללית וראשונית של משרדי.
נהיגה בשכרת פעם ראשונה סטטיסטיקה :
כ-50% מהתיקים במשרדי מסתיימים בפסילה שנעה בין 3 -6 חודשים בניכוי פסילה מנהלית.
כ- 40% מהתיקים במשרדי מסתיימים בפסילה של 7 חודשים ומעלה.
כ- 4% מהתיקים מסתיימים בזיכוי או ביטול כתב אישום ( כפול מהסטטיסטיקה הארצית המשוערת שהיא 2%)
כ- 2% - תוצאות אחרות.
הבסיס החוקי הוא פקודת התעבורה ותקנות התעבורה ובשיטת המשפט הישראלית לפסיקה (פסקי דין תעבורה) יש חשיבות מכרעת.
לעיונכם הבסיס החוקי:
תקנות התעבורה:
169א. בפרק זה -
"אלכוהול" - כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;
"בדיקת נשיפה" - בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;
"בדיקת מעבדה" - בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;
"המידה הקבועה" – (נמחקה);
"נבדק" - אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה;
"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכונול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:
(1) 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
(2) 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.
169ב. (א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.
(ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.
(ג) לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.
169ג. (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.
(ב) בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו במקום אחר שקבע השוטר.
(ג) בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.
169ד. (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.
(ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן - עבירות נהיגה תוך שכרות).
(ג) (בוטלה).
(ד) (בוטלה).
169ה. (א) (בוטלה).
(ב) שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.
(ג) נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.
169ו. (א) סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו - מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.
(ב) שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.
169ז. (א) הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:
(1) בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;
(2) בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
(ב) תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של נבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.
982
169ח. בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:
(1) איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;
(2) דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;
(3) כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;
(4) הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;
(5) תוצאת בדיקת דם חופשי מאלוכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;
(6) מקדם השונות (coeffcient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;
(7) המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
169ט. (א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.
(ב) תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
מתוך פקודת התעבורה:
64ב. (א) בסעיף זה –
"ממונה על הרכב" – אחד מאלה:
(1) מי שעוסק בהוראת נהיגה, בעת שהלומד נהיגה נוהג ברכב;
(2) מי שיושב לצדו של נוהג חדש ברכב, לצורך מילוי חובת הליווי לפי סעיפים
12א1 או 12א2;
"משקה משכר" – משקה שריכוז האלכוהול בו גבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; לענין זה, רישום ריכוז האלכוהול על גבי מכל המשקה יהיה ראיה לכאורה לריכוז האלכוהול המצוי במשקה;
"סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט סם שקבע שר הבריאות ובתנאים שקבע;
"שיכור" – אחד מאלה:
(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכונול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם:
(א) נוהג חדש;
(ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
(ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם;
(ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן, ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בתקנות לפי פסקה (3) או מהסף כאמור בפסקה (3א), לפי העניין.
(א1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי שר התחבורה בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת נשיפה); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו.
(
(א2) (1) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת רוק מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי השר, בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות (בסעיף זה – דגימת רוק); שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו;
(2) בתוצאת דגימת רוק המעידה כי בגופו של הנבדק מצוי סם מסוכן יש כדי לבסס חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב);
(3) אין בתוצאת דגימת רוק כדי לגרוע מסמכותו של שוטר לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת שתן או דגימת דם כשיש לו חשד סביר כאמור בסעיף קטן (ב) שאינו נובע מתוצאת דגימת רוק כאמור;
(4) לא יורשע אדם על סמך תוצאת דגימת רוק בלבד.
(ב) שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; שוטר רשאי להורות על נטילה של דגימת דם כאמור בסעיף קטן זה גם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב2).
(ב1) נפטר אדם עקב תאונת דרכים, והיה לשוטר חשד סביר כי אותו אדם היה בין הגורמים לתאונה, רשאי רופא שהוסמך לכך בידי שר הבריאות, שאליו הובא הנפטר, ליטול ממנו דגימת דם או נוזל גוף אחר, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן, והכל אם ביקש זאת השוטר; בסעיף קטן זה, "שוטר" – כפי שקבע שר התחבורה.
(
(ב2) שוטר הדורש מנוהג רכב או מממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64ד.
(ב3) (1) נטילה של דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם לפי הוראות סעיף זה, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי-נוחות וכאב.
(2) נטילה של דגימת נשיפה או דגימת רוק תיעשה בידי שוטר, ברכב שבו נהג או נסע האדם שממנו נדרשה הדגימה, סמוך לו או במקום אחר שיורה השוטר.
(3) נטילה של דגימת דם תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – חוק החיפוש), המוסמך כדין ליטול דגימת דם; נטילת הדגימה תיעשה במקום שבו נוהגים ליטול דגימה כאמור, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה.
(ב4) בעל מקצוע רפואי יברר עם האדם שממנו נדרשה דגימת דם, קודם נטילתה, את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לנטילת הדגימה; התעורר חשש סביר כי נטילת הדגימה עלולה לפגוע בבריאותו של אותו אדם פגיעה שאינה נובעת ממהות הנטילה, לא ייטול ממנו בעל המקצוע הרפואי דגימת דם כאמור; ואולם בעל מקצוע רפואי שאינו רופא, רשאי לדרוש כי רופא יבדוק את האדם, ולא ייטול ממנו דגימת דם אלא אם כן הרופא שבדק אותו אישר כי אין מניעה בריאותית ליטול את הדגימה.
(
(ב5) לצורך נטילת דגימת דם, שתן, נשיפה או רוק לפי סעיף זה, מוסמך שוטר לעכב את האדם שממנו נדרשה הדגימה לפרק זמן כאמור בסעיף 73(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ואולם אם נטילת הדגימה היתה ממי שאינו חשוד, לא יעלה משך העיכוב על חצי שעה.
(ג) שר התחבורה ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:
(1) (נמחקה);
(2) שיטות לבדיקת האלכוהול או הסם בהתאם להוראות סעיף זה;
(
(3) אופן נטילת הדגימות לפי סעיף זה ובדיקתן, מקומות הבדיקות ותעודות שיינתנו על תוצאות בדיקה.
(ד) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף 62(3) רשאי לקבל כראיה תעודה שניתנה לפי סעיף קטן (ג)(3).
(תיקון מס
(ה) ההוראות לפי סעיף זה יחולו גם על נוהג רכב שהוא קטין או שקיים חשש שהוא מוגבל בשכלו, בלא צורך בהסכמת אפוטרופסו.
(
(ו) הוראות חוק החיפוש לא יחולו על נטילה של דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה.
עבירות (תיקון מס' 15) תש"ם-1979 (תיקון מס' 40) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 51) תש"ס-2000 (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005
62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(1) מפיר הוראה מהוראות פקודה זו;
(2) נוהג רכב בדרך קלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה;
(תיקון מס' 15) תש"ם-1979 (תיקון מס' 72) תשס"ו-2005
(3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב;
הנוהג ברכב תק' (מס' 3) תש"ל-1970
26. אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:
(1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;
(2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;
(3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;
(4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.
קיימים 3 אלמנטים שישפיעו על התוצאה שישיג לך עורך דין תעבורה בתיק :
1. חומר הראיות - מצב ראייתי - כשלים, טעויות וליקויים בעבודת השוטרים.
2. עורך דין מקצועי שמבין במכשירי מדידה בדגש על מכשיר הינשוף דראגר ובקיא בנהלי המשטרה החדשים ובפסיקה.
3. דינמיקה של היכרויות ( לדינמיקה במומ יש משמעות גם אם רבים לא יודו בכך).
חשוב להדגיש : אין תיק מושלם!! אפילו לא אחד! יש רק עורך דין שלא יודע לאתר כשלים וליקויים בחומר הראיות.
גם לא כל עורך דין יודע לנהל הוכחות בתיקי נהיגה בשכרות.
יש צורך בשכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בתעבורה ויש לו ניסיון והצלחות בניהול הוכחות בתיקי נהיגה בשכרות.
באופן כללי וראשוני אלה חלק מן המקרים בהם ניתן להשיג זיכוי (כל מקרה לגופו ויש להתייעץ עם עו"ד תעבורה) :
-היעדר אינדיקציה לנהיגה בחומר הראיות.
- טענות מקדמיות שונות.
- אי החלפת פיה בין נשיפות/מחזורי נשיפה.
- אי קיום חובות השוטר האוכף או זכויות הנהג ( משהו שזועק לשמיים).
- אי המתנה של 15 דקות לפחות משעת העצירה ועד שעת הינשוף.
- אי סימון "איקס" או "וי" בסעיפים משמעותיים בטופס דין וחשבון או בדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות.
- היעדר/ חוסר בטפסים.
- אי ביצוע או כשלים בבדיקת כיול ובדיקה עצמית בתחילת משמרת וסיומה לרבות סדר הביצוע.
- אי ביצוע או כשלים בבדיקה תקופתית.
- שוטר לא מיומן.
- סתירות מהותיות בגרסאות בין שוטרים.
- מיומנות לוקה בחסר או טעויות של תובע משטרתי המנהל את התיק.
לא יעזור אם תגיד דברים שיש בהם ראשית הודיה כמו "תוותר לי", "אתה צודק" וכו..
אם אתה סבור שלא היית שיכור בפירוש הכחש את ביצוע העבירה וודא שהדבר כתוב בטופס השימוע טרם חתימתך.
זה בפירוש יעזור בהמשך ( כנל לגבי תגובה ראשונית של נהג במפגש עם שוטר בכביש )
מומלץ לשכור שירותיו של עורך דין תעבורה כדי למקסם את התוצאה.
מומלץ להכות בברזל כשהוא חם ולא לחכות לדקה ה 90.
נתפסת ? קח עורך דין מייד
לרוב באיזור הצפון והדרום המחירים גבוהים מן המרכז שכן היצע עורכי הדין קטן יותר בפריפריה.
עם זאת, כמות התיקים במרכז גדולה יותר וכפועל יוצא מכך עורכי הדין מנוסים מאוד.
בהחלט יתכן מצב שעורך דין מנוסה , מקצועי יותר ובעל כמות תיקים גדולה יותר יבקש שכר טרחה נמוך יותר מעורך דין פחות מנוסה ומקצועי פחות.
רבים מעורכי הדין בתחום סבורים ואנוכי עימם, כי יש לגבות שכר טרחה ראוי והוגן ותו לא והבונוס יגיע בדמות המלצות מפה לאוזן של הלקוחות המרוצים.
לעניות דעתי, תיק נהיגה בשכרות פעם ראשונה בכמות שאינה גבוהה מאוד צריך לעלות 4000 - 6000 ש"ח בתוספת מע"מ ולא יותר מזה. זה בהחלט שכר טרחה ראוי עבור העבודה שעורך דין יבצע בתיק.
עם זאת, בכמות גבוהה, כשיש עבירות חוזרות או נלוות שכר הטרחה בפירוש יהיה גבוה יותר ולעיתים באופן משמעותי.
נהיגה בשכרות - מאמרים, מדריכים מקצועיים ופסקי דין נוספים לעיונכם
איך עורך דין נהיגה בשכרות יסייע לכם ?
פסקי דין נהיגה בשכרות - כנסו לתוצאות שחור על גבי לבן
כתוב לי בדוח סעיף 62 לפקודת התעבורה. מה זה ?
סירוב לבדיקת שכרות תוצאה לדוגמה
נהיגה בשכרות - האם מותר לסרב לבדיקת שכרות לפי דרישת שוטר ?
נהג בשכרות פעם שניה - 10 וחצי חודשי פסילה
עורך דין תעבורה גולדבאום מתראיין לגלובס
מאמר בפוסטה על שני תיקי שכרות ותוצאה מצחיקה
עורך דין תעבורה עמיחי גולדבאום -הפטיש