תאונת דרכים קטלנית – פרקטיקה של עורך דין תעבורה

תאונת דרכים קטלנית

בד”כ מצב בו משתמש בדרך: נהג/הולך רגל/רוכב אופנוע או אופניים וכו.. קיפח את חייו בכביש או בדרך.זה מושג נפוץ לתאר מצב בו אדם איבד את חייו. זהו אירוע שתוצאתו מצערת ואף אחד מן הצדדים המעורבים לא רצה בקרות התאונה או בתוצאותיה. בניגוד לסברות הטרגדיה היא לא רק במשפחת הנהרג אלא גם במשפחת הנאשם כאשר לרוב הנאשם הוא אדם נורמטיבי ללא עבר תעבורתי ממשי או מכביד .

מקום התאונה

זירת התאונה ומקום האימפקט – הפגיעה הופך לזירת אירוע רשמית של משטרת ישראל, בוחן תנועה מטעם המשטרה יגיע למקום, לרוב בתאונה קטלנית יגיע גם ראש מדור או ראש משרד בוחנים , לעתים הזירה תיסגר ויאספו ממצאים בה. ולעתים מתבצע הליך של נתיחת גופה -הנתיחה דורשת הסכמה של בני המשפחה מקרבה ראשונה.

אם המשפחה מתנגדת לא בטוח שהמשטרה תבקש בצו שליחה לנתיחה. עם זאת, בהיעדר נתיחה לא תמיד נקבל תשובה חד משמעית לגבי סיבת המוות הרשמית והאמיתית. 

עורך דין תעבורה יכול לטעון שאם אין נתיחה ואין חוות דעת של המכון לרפואה משפטית שקובעת את סיבת המוות הרשמית אזי יתכן והמוות לא אירע בגלל התאונה, עורך דין תאונות דרכים מנוסה יכפור בדרך כלל בקשר הסיבתי בין המוות לבין תאונת הדרכים וגם אם בסופו של יום תוכח רשלנות למשל עדיין ללא קשר סיבתי לא תהיה הרשעה בעבירת גרימת מוות ברשלנות או עבירת הריגה.

פסילה מנהלית בתאונה קטלנית

נהג שחשוד בגרימת תאונה קטלנית יפסל מלהחזיק רישיון נהיגה ע”י קצין בדרגת מפקח לפחות, למשך 90 יום.

אין סמכות מנהלית לפסול יותר אבל לעתים המשטרה מגישה בקשה לפסילה עד תום ההליכים בטענת מסוכנות, בין היתר.

חשוב לסייג שלפעמים מצבו הרפואי של הנאשם אינו מאפשר לו בכל מקרה לנהוג בתקופה הרלבנטית ואז בקשה זו מתייתרת. 

במקרים של תאונה קטלנית כמעט לא נהוג להגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית גם בגלל הלכת צינון שקבע בית המשפט העליון וגם בגלל תוצאות התאונה סביר להניח שבית המשפט לא יעתר לבקשה

כתב אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות

יוגש לבית משפט השלום לתעבורה ולא למחוזי-עבירה מסוג עוון- עד 3 שנות מאסר. כתב האישום יפרט את היסוד העובדתי של העבירה, את הרשלנות וכך המעשה או המחדל גרמו לתאונה ותוצאותיה. במיוחד בתיקים כאלה חשובים יש משמעות יתרת לאופן הניסוח והדקויות של כתב האישום על ידי נציגי התביעה.

ככל שתובע ישכח להתייחס למצב תאורה, למצב הכביש, למזג האוויר וכו.-הדבר יכול לגרום נזק לתביעה לכן בד”כ כתב האישום יוכן על ידי תובע מנוסה ויבדק שוב לפני הגשתו על ידי בכיר ברשויות התביעה.

כתבי אישום בעבירה של הריגה

יוגש למחוזי-עבירת פשע, עד 20 שנות מאסר.כתב האישום יתייחס ליסוד העובדתי והנפשי, לפזיזות (מודעות +אדישות) לקרות התוצאה הקטלנית וכמובן לקשר הסיבתי. בדרך כלל סניגור-עורך דין תעבורה ישאף לתקן את כתב האישום לעבירה של גרימת מוות ברשלנות . התביעה חוששת לפעמים לאבד את התיק אם לא תוכיח את היסוד הנפשי ולעתים יסכימו לתיקון גם אם הנסיבות אינן נעימות.

הכנת עדי הגנה בתיק – עורך דין לתעבורה

שמכין את התיק צריך להכין עדים לפני עדותם הראשית בביהמ”ש, לא מדובר חלילה בשיבוש הליכי משפט, זה לא שפרקליט יושב עם עד ואומר לו מה להגיד אלא הוא מציג בפניו את הודעותיו ואת עדויותיו במשטרה , מרענן את זכרונו ומכין אותו לשאלות פוטנציאלות של התביעה לחקירה הנגדית.

עבודת הסניגור

צילום תיק, בדיקת מלוא חומר הראיות וגיבוש עמדה לאישום, הכנת כפירה, שילוב קטעי וידאו ואילוסטרציה, הסתייעות בגורמי חוץ כגון בוחן תנועה לשעבר שיגיש חוות דעת וכ’ו.. בתיקים כאלה בדרך כלל הדיונים מוקלטים וכל חקירה בין של עדי תביעה והגנה ובין של מומחים יכולה לארוך מס’ שעות . לתיקים כאלה בית המשפט מתייחס בשיא הרצינות ומספר הישיבות יכול להיות רב. 

הכנת חקירה ראשית ונגדית של כל עדי התביעה – סניגור צריך לבוא מוכן ולחשוב על כל שאלה מראש. זה לא יראה רציני אם סניגור יתחיל לחפש במסמכים באמצע החקירה. במהלך פרשת התביעה יעיד התובע את עדיו, בד”כ עפ”י סדר הופעתם בכתב האישום, כל עד ייחקר. אסור לתובע בחקירה ראשית להנחות את עד התביעה .אם התובע ישאל שאלה מנחה עורך דין תעבורה יכול להתנגד.

ענישה לאחר הרשעה בתאונה קטלנית

לצורך קביעת העונש סניגור יבקש לעתים תסקיר מטעם שירות המבחן למבוגרים או לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות. בית המשפט גוזר עונש על פי הבנתו המשפטית, השוואה למקרים דומים, מדיניות הענישה, נסיבות מיוחדות, התחשבות בתסקיר חיובי או שלילי וכו…

אפשרות של חנינה

היו דברים מעולם, אל לזלזל באפשרות זו. כל מורשע שהחל בריצוי עונשו רשאי לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה.לנשיא סמכות לחון את המבקש ולמעשה לבטל את המשך הענישה שלו. כאשר נגרם מותו ברשלנות של אדם הקרוב לנאשם בקרבה ראשונה למשל בן או בת או אישתו ניתן לפנות בבקשה ליועמ”ש לעיכוב הליכים.